אימצתם כלב מעמותה? כך תעברו בשלום את השבועות הראשונים בבית

אימוץ כלב מעמותה או מכלבייה הוא אחד הצעדים המרגשים שאפשר לעשות. בישראל פועלות עמותות רבות שמחפשות בתים לכלבים בכל הגילים, וכל אימוץ כזה משנה חיים, גם של הכלב וגם של המשפחה. אבל ההתרגשות של היום הראשון מתחלפת לפעמים בבלבול: הכלב לא אוכל, מסתתר מתחת למיטה, עושה צרכים בסלון או בוכה בלילה. כל אלה תגובות טבעיות לגמרי של בעל חיים שעבר שינוי גדול, והדרך שבה תתמודדו איתן בשבועות הראשונים תשפיע מאוד על הקשר שייבנה ביניכם.

להכין את הבית לפני שהכלב מגיע

לפני יום האימוץ כדאי להכין פינה שקטה שתהיה המקום הבטוח של הכלב: מיטה נוחה או שמיכה, קערת מים, ואם אפשר גם כלוב פתוח או מרחב תחום שבו יוכל לנוח בלי הפרעה. הפינה צריכה להיות רחוקה מהמקומות הסואנים בבית, אבל לא מבודדת לגמרי, כך שהכלב ירגיש שהוא חלק מהמשפחה.

עברו על הבית בעיניים של כלב סקרן: כבלים חשופים, נעליים על הרצפה, פחי אשפה פתוחים, צמחים שעלולים להיות רעילים ותרופות במקומות נגישים. רצוי גם לבדוק את הגדר בחצר ואת המרפסת, כי כלב חדש ומבוהל עלול לנסות לברוח. ודאו שיש לו קולר עם תג זיהוי ושהשבב רשום על שמכם.

כלל השלושות: שלושה ימים, שלושה שבועות, שלושה חודשים

אנשי מקצוע בתחום הרווחה של בעלי חיים מדברים לעיתים קרובות על ״כלל השלושות״, שהוא לא חוק מדעי אלא דרך נוחה להבין את תהליך ההסתגלות. בשלושת הימים הראשונים הכלב בדרך כלל מוצף, עייף או מבוהל, ועשוי לא לאכול או לא לשחק. בשלושת השבועות הבאים הוא מתחיל להבין את השגרה ולהראות יותר מהאופי שלו. ואחרי כשלושה חודשים, רוב הכלבים מרגישים שהם בבית.

ההבנה הזו עוזרת להוריד ציפיות. כלב שנראה שקט וצייתן בשבוע הראשון עשוי להתחיל לבדוק גבולות בשבוע השלישי, וכלב שמסתגר בהתחלה יכול להתגלות כחברותי מאוד אחרי שהוא נרגע. אל תסיקו מסקנות מהירות על האופי שלו.

שגרה קבועה מרגיעה

כלבים אוהבים צפיות. כשהאוכל מגיע באותן שעות, כשהטיולים מתקיימים בזמנים קבועים וכשהלילה מתחיל תמיד באותו טקס, הכלב לומד מהר מה צפוי לו ומרגיש בטוח יותר. נסו לקבוע כבר מהיום הראשון שעות האכלה, טיולים ומנוחה, ולשמור עליהן גם בסופי שבוע.

בשבועות הראשונים כדאי להימנע מעומס של אירועים: אל תזמינו את כל המשפחה המורחבת לפגוש את הכלב בשבת הראשונה, ואל תיקחו אותו מיד לגינת כלבים הומה. תנו לו זמן להכיר את הבית ואת בני המשפחה הקרובה לפני שמרחיבים את המעגל.

אילוף לצרכים והתנהגויות ראשונות

גם כלב בוגר שהיה מחונך לצרכים עלול לעשות תאונות בבית חדש. התייחסו אליו כאילו הוא מתחיל מאפס: הוציאו אותו לעיתים קרובות, במיוחד אחרי אוכל, שינה ומשחק, ושבחו אותו בחום כשהוא עושה את צרכיו בחוץ. תאונה בבית מנקים בשקט, בלי לנזוף, ועדיף עם חומר ניקוי אנזימטי שמסלק את הריח.

באותו אופן, אם הכלב לועס חפצים או קופץ על אנשים, השתדלו להפנות אותו להתנהגות רצויה במקום להעניש. צעצועי לעיסה, משחקי חשיבה ושבחים על ישיבה בנחת עובדים הרבה יותר טוב מכעס, שרק מגביר את הלחץ אצל כלב שעדיין לא סומך עליכם.

ילדים וחיות נוספות בבית

אם יש בבית ילדים, הסבירו להם מראש שהכלב צריך שקט ושאסור להציק לו כשהוא ישן, אוכל או נמצא בפינה שלו. מומלץ לא להשאיר ילדים קטנים לבד עם כלב חדש, גם אם הוא נראה רגוע. לימדו את הילדים לזהות סימני לחץ אצל כלבים: ליקוק שפתיים, פיהוק חוזר, זנב מקופל והסטת מבט.

כשיש כבר כלב או חתול בבית, ההיכרות צריכה להיות הדרגתית. מפגש ראשון על שטח ניטרלי, טיול משותף ברצועות והפרדה בזמן האכלה יכולים למנוע חיכוכים מיותרים. כדאי לשמור על תשומת לב מספקת גם לחיית המחמד הוותיקה, כדי שלא תרגיש שנדחקה הצידה.

בריאות, וטרינר ותמיכה

בשבועות הראשונים קבעו ביקור אצל וטרינר להיכרות ולבדיקה כללית, גם אם העמותה מסרה תיעוד חיסונים. זו הזדמנות לשאול על תזונה מתאימה, טיפולים נגד פרעושים וקרציות, ובעיות שכדאי לשים לב אליהן. אם הכלב לא אוכל יותר מיום או יומיים, מקיא או נראה חולה, אל תחכו ופנו לייעוץ וטרינרי.

זכרו שהעמותה שממנה אימצתם היא לרוב מקור תמיכה חשוב. מתנדבים רבים מכירים את הכלב היטב ושמחים לייעץ. ואם עולים קשיים התנהגותיים משמעותיים, מאלף מקצועי שמתמחה בכלבים מאומצים יכול לעזור מאוד.

הלילות הראשונים וחרדת נטישה

הלילות הראשונים עלולים להיות קשים במיוחד. כלב שהתרגל לרעש של כלבייה או לנוכחות של כלבים אחרים עשוי לבכות, לייבב או להסתובב בבית בחוסר מנוחה. יש משפחות שבוחרות להציב את מיטת הכלב בחדר השינה בתקופה הראשונה, כדי שירגיש קרבה, ולהעביר אותו בהדרגה למקום הקבוע. מוזיקה שקטה ברקע או בגד שנושא את הריח שלכם יכולים גם הם להרגיע.

כלבים מאומצים רבים נוטים להיקשר מהר מאוד לאדם אחד ולהילחץ כשהוא יוצא מהבית. כדי למנוע חרדת נטישה, התחילו כבר מהימים הראשונים לתרגל יציאות קצרות: כמה דקות בחוץ, חזרה בשקט, ואחר כך הארכה הדרגתית. השאירו לכלב צעצוע לעיסה או מתקן מזון ממולא, כך שהיציאה שלכם תקושר אצלו למשהו נעים. אל תעשו מהפרידה ומהחזרה אירוע דרמטי, וכך הכלב ילמד שאתם תמיד חוזרים.

אם מופיעים סימנים קשים כמו הרס, יללות ממושכות או ניסיונות בריחה כשאתם לא בבית, התייעצו עם מאלף או וטרינר שמתמחה בהתנהגות. חרדת נטישה ניתנת לטיפול, וככל שמתחילים מוקדם יותר, קל יותר.

לסיכום, השבועות הראשונים אחרי האימוץ הם תקופה של היכרות הדדית. עם פינה בטוחה, שגרה קבועה, ציפיות מציאותיות והרבה סבלנות, רוב הכלבים מתאקלמים ומפתחים קשר עמוק עם המשפחה החדשה. הסבלנות שתשקיעו עכשיו תחזור אליכם בשנים ארוכות של אהבה ונאמנות.