בית בטוח לגיל השלישי: צעדים פשוטים למניעת נפילות ופציעות בבית

הבית הוא המקום שבו אנחנו מרגישים הכי בטוחים, ודווקא שם מתרחשות רבות מהנפילות של אנשים בגיל השלישי. שטיח שגולש, מדרגה לא מוארת, רצפה רטובה באמבטיה או כבל חשמל שחוצה את המסדרון יכולים להפוך לסכנה של ממש. נפילה בגיל מבוגר עלולה להוביל לשבר, לאשפוז ולעיתים גם לפגיעה בעצמאות ובביטחון העצמי. החדשות הטובות הן שחלק גדול מהסיכונים ניתנים לצמצום בעזרת התאמות פשוטות יחסית, שרובן לא דורשות שיפוץ גדול או הוצאה כבדה.

למה הסיכון עולה עם הגיל

עם השנים חלים שינויים טבעיים בגוף שמשפיעים על היציבות: ירידה בכוח השרירים, שינויים בשיווי המשקל, ירידה בראייה ובחדות התגובה. גם תרופות מסוימות, לבד או בשילוב, עלולות לגרום לסחרחורת או לטשטוש. מחלות כרוניות, כאבי מפרקים ובעיות בכפות הרגליים מוסיפים גם הם לסיכון.

לכן מניעת נפילות היא שילוב של שני כיוונים: התאמת הסביבה בבית כך שתהיה בטוחה יותר, ושמירה על הגוף, באמצעות פעילות גופנית, בדיקות תקופתיות ומעקב רפואי. מי שמטפל בשני הכיוונים יחד מגדיל מאוד את הסיכוי להמשיך לחיות בבית בעצמאות.

חשוב גם לדבר על הפחד מנפילה. אנשים שכבר נפלו פעם נוטים לעיתים להפחית תנועה מחשש, אבל ירידה בפעילות דווקא מחלישה את השרירים ומגבירה את הסיכון. האיזון הנכון הוא תנועה בביטחון, בסביבה מותאמת.

סיור בטיחות בבית: חדר אחר חדר

הדרך הטובה ביותר להתחיל היא לעבור על הבית בעיניים ביקורתיות, רצוי יחד עם בן משפחה. התחילו במסלולים שבהם הולכים הכי הרבה: מהמיטה לשירותים, מהסלון למטבח, מהכניסה לחדרים.

בסלון ובמסדרון, פנו את הדרך מחפצים, ערמות עיתונים, כבלים ושולחנות קטנים שקל להיתקל בהם. שטיחים קטנים הם אחד הגורמים הנפוצים לנפילות. אם לא רוצים לוותר עליהם, יש להצמיד אותם לרצפה עם משטח מונע החלקה. רהיטים צריכים להיות יציבים מספיק כדי להישען עליהם, וכדאי שהכיסאות והספות לא יהיו נמוכים מדי, כך שיהיה קל לקום מהם.

במטבח, העבירו את הכלים והמצרכים הנפוצים למדפים בגובה נוח, בין המותניים לכתפיים, כדי שלא יהיה צורך לעלות על כיסא או להתכופף עמוק. אם בכל זאת צריך להגיע גבוה, השתמשו בסולם קטן ויציב עם ידית אחיזה, ולא בכיסא.

חדר הרחצה: האזור הרגיש ביותר

חדר הרחצה הוא המקום שבו מתרחשות נפילות רבות, בגלל השילוב של משטחים רטובים, תנועות של כניסה ויציאה ומרחב צפוף. כמה התאמות יכולות לעשות הבדל גדול:

• ידיות אחיזה מקובעות לקיר ליד האסלה ובמקלחת, ולא מתלה מגבות שאינו מיועד לשאת משקל
• משטח מונע החלקה בתוך המקלחת ושטיחון סופג עם גב גומי מחוצה לה
• כיסא או שרפרף רחצה יציב, שמאפשר להתקלח בישיבה
• הגבהה לאסלה למי שמתקשה לקום
• מעבר מאמבטיה למקלחון עם כניסה נמוכה, אם אפשר

כדאי גם לוודא שהדלת נפתחת בקלות ושאין נעילה שקשה לפתוח מבחוץ במקרה הצורך. ואם הרצפה נרטבת, יש לנגב אותה מיד.

תאורה, מדרגות ושעות הלילה

תאורה טובה היא אחד האמצעים הפשוטים והיעילים ביותר. ודאו שכל החדרים, המסדרונות והמדרגות מוארים היטב, ושמתגי האור נמצאים בהישג יד בכניסה לכל חדר. נורות חלשות או מהבהבות צריך להחליף.

בלילה, רבים קמים לשירותים כשהם עדיין מנומנמים, וזה זמן של סיכון מוגבר. מנורת לילה בחדר השינה, במסדרון ובשירותים, רצוי כזו שנדלקת אוטומטית עם חיישן תנועה, יכולה למנוע נפילות רבות. כדאי גם להשאיר מנורה ליד המיטה שאפשר להדליק לפני שקמים, ולקום לאט: לשבת רגע על קצה המיטה לפני העמידה.

אם יש מדרגות בבית או בכניסה לבניין, ודאו שיש מעקה יציב משני הצדדים, שהמדרגות לא חלקות ושהקצה של כל מדרגה מסומן בצבע בולט. מדרגות הן לא מקום לאחסן חפצים, אפילו לא לרגע.

נעליים, ביגוד ועזרי הליכה

ההנעלה משפיעה מאוד על היציבות. נעלי בית רכות שנשמטות מהרגל, או הליכה בגרביים על ריצוף חלק, מגבירות את הסיכון. עדיף לנעול בבית נעליים סגורות מאחור, עם סוליה דקה שאינה מחליקה. גם מכנסיים ארוכים מדי או חלוק שנגרר על הרצפה יכולים לגרום למעידה.

אם יש צורך במקל הליכה או בהליכון, חשוב שיותאם לגובה ולצרכים של המשתמש, ושילמד להשתמש בו נכון. פיזיותרפיסט יכול להמליץ על העזר המתאים ולהדריך בשימוש. עזר הליכה אינו סימן לחולשה אלא כלי שמאפשר להמשיך לצאת, לטייל ולחיות בעצמאות.

הגוף, התרופות והמעקב הרפואי

מעבר לבית, יש כמה צעדים חשובים שקשורים לבריאות. מומלץ לבקש מרופא המשפחה לעבור על רשימת התרופות הקבועות, משום ששילובים מסוימים או מינונים לא מותאמים עלולים לגרום לסחרחורת. בדיקות עיניים תקופתיות והחלפת משקפיים לפי הצורך חשובות גם הן, וכך גם טיפול בבעיות בכפות הרגליים.

תרגול קבוע של כוח ושיווי משקל, למשל בחוג מותאם לגיל או בהנחיית פיזיותרפיסט, הוא אחד האמצעים היעילים ביותר להפחתת הסיכון לנפילה. ואם כבר הייתה נפילה, גם אם נראה שלא קרה דבר, כדאי לדווח לרופא ולבדוק מה גרם לה.

להיות מוכנים לרגע שבו קורה משהו

גם בבית המותאם ביותר עלולה לקרות נפילה, ולכן כדאי להיערך מראש. לחצן מצוקה שנענד על היד או על הצוואר, טלפון שנמצא תמיד בהישג יד ושיחת טלפון יומית קבועה עם בן משפחה או שכן, נותנים שקט נפשי לכולם. מי שגר לבד יכול לשקול להשאיר מפתח אצל שכן אמין.

כדאי גם לתרגל, בהנחיית איש מקצוע, איך קמים מהרצפה בבטחה, ומה עושים אם אי אפשר לקום: לא להיבהל, לנסות להגיע לטלפון או ללחצן, ולשמור על חום הגוף עד שמגיעה עזרה.

לסיכום, מניעת נפילות בבית היא לא עניין של מזל אלא של הכנה. סיור בטיחות בבית, ידיות אחיזה בחדר הרחצה, תאורה טובה, נעליים מתאימות, מעקב רפואי ותרגול של כוח ושיווי משקל, יחד מאפשרים לבני הגיל השלישי להמשיך לחיות בבית שלהם בביטחון, בנוחות ובעצמאות לאורך שנים.